- עובד לפי שעות או לפי ימים זכאי, אחרי 3 חודשי עבודה, לתשלום על 9 ימי חג בשנה — אם לא נעדר ביום שלפני החג וביום שאחריו בלי הסכמת המעסיק. עובד בשכר חודשי מקבל את שכרו הרגיל גם בחודש שיש בו חג.
- חג שחל ביום המנוחה השבועי (שבת) לרוב אינו מזכה בדמי חג לפי הצו הכללי.
- עובד מוסלמי שחל עליו הצו הכללי זכאי, לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ל-9 ימי חג בשנה: 3 ימי עיד אל-פיטר, 4 ימי עיד אל-אדחא, ראש השנה ההיג׳רי ומולד הנביא (יום כל אחד) — בלי יום העצמאות. לעובד נוצרי ולעובד דרוזי — לפי אותו עיקרון שנקבע לעובד מוסלמי: לעובד נוצרי — 8 ימי החג שקבעה הממשלה לעדה הנוצרית ועוד יום העצמאות (לעדה הארמנית הרשימה שונה מעט, ובודקים אותה בדוח); לעובד דרוזי — 4 ימי חג הנביא שועייב, 4 ימי עיד אל-אדחא ויום העצמאות. בכל מקרה אין זכאות גם לחגי ישראל וגם לחגי הדת יחד.
מה זה דמי חגים
עובד לפי שעות או לפי ימים זכאי, אחרי 3 חודשי עבודה, לתשלום על 9 ימי חג בשנה — אם לא נעדר ביום שלפני החג וביום שאחריו בלי הסכמת המעסיק. עובד בשכר חודשי מקבל את שכרו הרגיל גם בחודש שיש בו חג.
«ימי חג בתשלום» פירושם שביום החג אתה לא עובד, ובכל זאת מקבל עליו תשלום.
איך זה נראה בתלוש? לפעמים יש שורה נפרדת בשם «דמי חגים» או «חג», ולפעמים לא. זה תלוי בצורת השכר שלך. לעובד בשכר חודשי, ימי החג כלולים במשכורת: אין תשלום נפרד, וגם לא מנכים מהמשכורת בגלל החג. ובדיוק את זה בודקים.
חג שיוצא בשבת
חג שחל ביום המנוחה השבועי (שבת) לרוב אינו מזכה בדמי חג לפי הצו הכללי. לכן מספר ימי החג שמשולמים משתנה משנה לשנה.
בתשרי תשפ״ז (2026): ראש השנה 12–13.9 (שבת–ראשון), יום כיפור 21.9 (שני), סוכות 26.9 (שבת), שמיני עצרת 3.10 (שבת).
כלומר, מבין חגי תשרי השנה, רק היום השני של ראש השנה (יום ראשון, 13.9) ויום כיפור (יום שני, 21.9) חלו באמצע השבוע.
חנוכה, וחגים של דתות אחרות
חנוכה אינו אחד מימי החג בתשלום לפי הצו הכללי.
עובד מוסלמי שחל עליו הצו הכללי זכאי, לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ל-9 ימי חג בשנה: 3 ימי עיד אל-פיטר, 4 ימי עיד אל-אדחא, ראש השנה ההיג׳רי ומולד הנביא (יום כל אחד) — בלי יום העצמאות. לעובד נוצרי ולעובד דרוזי — לפי אותו עיקרון שנקבע לעובד מוסלמי: לעובד נוצרי — 8 ימי החג שקבעה הממשלה לעדה הנוצרית ועוד יום העצמאות (לעדה הארמנית הרשימה שונה מעט, ובודקים אותה בדוח); לעובד דרוזי — 4 ימי חג הנביא שועייב, 4 ימי עיד אל-אדחא ויום העצמאות. בכל מקרה אין זכאות גם לחגי ישראל וגם לחגי הדת יחד. אם יש בכתב משהו על ימי החג שלך — למשל על חגי דתך — שמור עותק.
דוגמה במספרים
נניח שאתה עובד לפי ימים, זכאי לדמי חגים, והשכר היומי שלך הוא 320 ₪.
- תשרי 2026: 2 ימי חג באמצע השבוע2 × 320640 ₪
- שנה שבה 7 ימי חג יצאו בימי חול7 × 3202,240 ₪
- 3 שנים כאלה בלי תשלום על חגים3 × 2,2406,720 ₪
כמה ימי חג יצאו בימי חול בכל שנה שבה עבדת — את זה בודקים מול לוח השנה, שנה אחרי שנה.
עובד במשמרות, ולא זוכר אילו ימים היו חג?
זה בסדר. לא צריך לזכור. בבדיקה משווים את התלושים ללוח השנה, שנה אחרי שנה, ורואים בדיוק אילו ימים היו חג, באיזה יום בשבוע הם יצאו, ומה קרה בתלוש של אותו חודש. בשנה שבה הרבה חגים יוצאים באמצע השבוע מדובר בכמה ימים שלמים, ולכן בודקים כל שנה בנפרד.
מה להכין לבדיקה
את התלושים של החודשים שבהם היו חגים, ואת דוח הנוכחות של אותם חודשים. אם שולמו לך חגי דתך — על אילו ימים, ואם יש על כך משהו בכתב. בדוח תראה לכל שנה: כמה ימי חג היו באמצע השבוע, על כמה מהם שולם לך, ומה ההפרש.
למה לבדוק עכשיו
אם עבדת בספטמבר ובאוקטובר 2026, זה זמן טוב לבדוק את התלושים של החודשים האלה: החגים עוד זכורים, והתלושים עוד בהישג יד. רוב זכויות השכר מתיישנות אחרי 7 שנים, וכל חודש נספר בנפרד. יש זכויות שמתיישנות מהר יותר (למשל פדיון חופשה), ופנייה למעסיק לבדה לא עוצרת את מרוץ הזמן. כל חודש שעובר, החודש הישן ביותר עלול לצאת מתקופת ההתיישנות.
איך בודקים לבד
- מצא את התלושים של החודשים שבהם היו חגים.
- חפש שורה בשם «דמי חגים», «חג» או «ימי חג».
- בדוק בלוח השנה אילו ימי חג יצאו באותה שנה בימי חול.
- בדוק שעבדת לפחות שלושה חודשים לפני החג.
- לא מגיעים דמי חג אם נעדרת ביום שלפני החג או ביום שאחריו, בלי הסכמת המעסיק. בדוק מה קרה בימים האלה.
- עובד שאינו יהודי? רשום על אילו חגים שולם לך — חגי דתך או חגי ישראל.
- השווה: כמה ימי חג יצאו באמצע השבוע, ועל כמה מהם שולם לך.
לא ראית ימי חג בתלוש?
בבדיקה המלאה עוברים על כל שנה מול לוח השנה, ובודקים כמה ימי חג היו צריכים להופיע ובאיזה שכר. דוח ברור, מחיר אחד: 999 ₪ כולל מע״מ. עוד מתלבט? הבדיקה המהירה לוקחת דקה.