- שכר חודשי צריך להשתלם עם תום החודש. שכר שלא שולם עד ה-9 בחודש שאחרי נחשב שכר באיחור («מולן»), ותלוש השכר צריך להימסר לכל המאוחר עד אותו יום.
- על השבוע הראשון שאחרי המועד לתשלום מתווספים 5% מהשכר שהולן, ועל כל שבוע נוסף, גם חלקי, 10%. או הפרשי הצמדה ועוד 20% לחודש — הגבוה מביניהם.
- הזכות לפיצוי מתיישנת מהר: שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או 60 יום מהיום שקיבלת אותו — המוקדם מביניהם.
- בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לבטל אותו, בנסיבות שקובע החוק.
מה זה
«הלנת שכר» פירושה ששכר לא שולם בזמן. לפי חוק הגנת השכר, המועד לתשלום שכר חודשי הוא תום החודש. אם השכר לא שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד הזה, הוא נחשב «שכר מולן» — ומתווסף עליו «פיצוי הלנת שכר».
«שכר» לעניין הזה הוא לא רק המשכורת הבסיסית. לפי ההגדרה בחוק, הוא כולל גם תשלומים בעד חגים, שעות נוספות ופריון עבודה, ותשלומים אחרים שמגיעים לך בגלל העבודה ובמהלכה.
ויש כללי הלנה נפרדים לכסף שצריך להגיע לקופת הפנסיה ולפיצויי הפיטורים:
| מה | מולן אם לא שולם תוך | מה מתווסף |
|---|---|---|
| שכר | 9 ימים מהמועד לתשלום | 5% ו-10% לפי שבועות, או הצמדה ועוד 20% לחודש |
| חלק העובד בפנסיה, שנוכה ממך | 21 יום מהיום שבו השכר נחשב מולן | כמו שכר |
| חלק המעסיק בפנסיה | 21 יום מאותו יום | הצמדה ועוד 20% לחודש |
| פיצויי פיטורים | 15 יום מהמועד לתשלומם | בימים 16 עד 30 — הצמדה. אחר כך — הצמדה ועוד 20% לחודש |
מי זכאי ומתי
כל עובד שכיר ששכרו לא שולם במועד. אין ותק מינימלי, והחוק חל על כל מעסיק במשק.
- שכר לפי שעה, יום, שבוע או כמות. יש לו מועדים משלו בחוק, ובודקים אותם לפי צורת השכר שלך.
- המשכורת האחרונה. כשהעבודה נגמרת, השכר משתלם באותו מועד שבו היה משתלם אילו המשכת לעבוד.
- הפרשי שכר למפרע (למשל אחרי העלאה רטרואקטיבית) — צריכים להשתלם במועד הקרוב של תשלום השכר.
- מעסיק בפירוק או בחדלות פירעון. הנאמן או המפרק לא חייבים בפיצוי הלנה, אבל רשאים להוסיף לשכר הפרשי הצמדה.
בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לבטל אותו, אם השכר לא שולם בזמן בגלל טעות כנה, בגלל נסיבה שלא הייתה בשליטת המעסיק, או בגלל מחלוקת אמיתית על עצם החוב — ובתנאי שהסכום שלא היה במחלוקת שולם בזמן.
איך מחשבים — צעד אחר צעד
- קובעים את המועד לתשלום. בשכר חודשי — תום החודש.
- בודקים מתי השכר הגיע בפועל. שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד? אין פיצוי הלנה.
- לא שולם עד אז — מחשבים את חלופה א, לפי שבועות. החוק קובע: «בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה» — 5% מהשכר שהולן. ועל כל שבוע או חלק משבוע שאחריו — 10%.
- מחשבים את חלופה ב, לפי חודשים. הפרשי הצמדה למדד מהמועד לתשלום ועד יום התשלום, ועוד 20% מהשכר ומהפרשי ההצמדה לכל חודש. על חלק מחודש — באופן יחסי.
- לוקחים את הגבוה מבין השתיים.
פיצוי הלנה = הגבוה מבין: (5% + 10% × השבועות הנוספים) × השכר שהולן, לבין הפרשי הצמדה ועוד 20% לכל חודש
דוגמה במספרים
נניח שהמשכורת שלך 8,000 ₪. המשכורת של מרץ לא שולמה עד 9 באפריל, והגיעה בדיוק 5 שבועות אחרי המועד לתשלום (תום מרץ).
- השבוע הראשון8,000 × 5%400 ₪
- 4 השבועות הנוספים8,000 × 10% × 43,200 ₪
- חלופה א, לפי שבועות3,600 ₪
חלופה ב — הפרשי הצמדה ועוד 20% לחודש — יוצאת כאן בערך 1,860 ₪ ועוד הפרשי ההצמדה, כלומר פחות. לכן לפי החוק לוקחים את חלופה א: 3,600 ₪.
זה הסכום שהחוק קובע, ולפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקודת המוצא היא חיוב בפיצוי. אבל בית הדין רשאי להפחית אותו או לבטל אותו בנסיבות שקובע החוק. והפיצוי לא נפסק מעצמו: צריך לדרוש אותו במפורש.
טעויות נפוצות בתלוש
- משכורת שנכנסת באמצע החודש, בקביעות. כל חודש כזה נבדק בנפרד.
- שעות נוספות או דמי חגים ששולמו חודשים אחר כך. גם הם חלק מ«שכר העבודה».
- הפרשים רטרואקטיביים שלא שולמו במועד הקרוב של תשלום השכר.
- הפקדות לפנסיה שהגיעו לקופה באיחור — רואים את זה רק בדוח של הקופה, לא בתלוש.
- פיצויי פיטורים ששולמו חודשים אחרי סיום העבודה.
מה אנחנו בודקים בדוח
אנחנו משווים את יום התשלום בפועל, לפי דפי הבנק, למועד שקובע החוק — לכל חודש. בודקים גם מתי הגיעו ההפקדות לפנסיה (לפי דוח הקופה), ומתי שולמו פיצויי הפיטורים.
בדוח תראה באילו חודשים היה איחור, כמה ימים, ומה התוספת לפי החוק — יחד עם ההסבר שבית הדין רשאי להפחית אותה, ועם המועדים שבהם הזכות לתוספת מתיישנת.
התיישנות ומועדים
כאן ההבדל הכי חשוב: לשכר עצמו ולפיצוי ההלנה יש מועדים שונים לגמרי. רוב זכויות השכר מתיישנות אחרי 7 שנים, וכל חודש נספר בנפרד. יש זכויות שמתיישנות מהר יותר (למשל פדיון חופשה), ופנייה למעסיק לבדה לא עוצרת את מרוץ הזמן. פיצוי ההלנה הוא אחת מהן:
| המצב | המועד |
|---|---|
| השכר שולם, אבל באיחור | 60 יום מהיום שקיבלת אותו (בית הדין רשאי להאריך ל-90), ולא יותר משנה מהיום שבו נחשב מולן |
| השכר לא שולם בכלל | שנה מהיום שבו נחשב מולן |
| הלנה 3 פעמים בתוך 12 חודשים רצופים | 3 שנים — רק לשכר ששולם באיחור |
ההתיישנות הזאת מבטלת את הזכות לתוספת עצמה. אבל גם כשהתוספת התיישנה או בוטלה, נשארים הפרשי הצמדה וריבית. בפועל, כשהשכר או השעות הנוספות לא שולמו בכלל, בדרך כלל רק 12 החודשים שלפני הגשת התביעה נושאים פיצוי הלנה.
שאלות נפוצות
המשכורת נכנסת לי תמיד ב-10 או ב-11 בחודש. זה נחשב הלנה?
שכר חודשי שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד לתשלום נחשב שכר מולן, ואז הפיצוי מחושב לפי השבועות שאחרי המועד לתשלום. בית הדין רשאי להפחית אותו, למשל כשהאיחור נבע מטעות כנה. בבדיקה מסמנים כל חודש כזה בנפרד.
המעסיק שילם הכל בסוף. עדיין מגיע לי משהו?
ייתכן — אם תובעים בזמן: תוך 60 יום מהיום שקיבלת את השכר (בית הדין רשאי להאריך ל-90). אחרי זה, הזכות לפיצוי ההלנה פוקעת, ונשארים רק הפרשי הצמדה וריבית.
הפקדה לפנסיה הגיעה באיחור. זה גם הלנה?
כן. סכום שנוכה ממך לקופה ולא הועבר תוך 21 יום מהיום שבו השכר נחשב מולן — מתווסף עליו פיצוי כמו על שכר. על החלק של המעסיק מתווספים הפרשי הצמדה ועוד 20% לכל חודש. איך בודקים את ההפקדות.
ומה עם פיצויי פיטורים ששולמו באיחור?
פיצויים שלא שולמו תוך 15 יום מהמועד לתשלומם נחשבים מולנים. בימים 16 עד 30 מתווספים הפרשי הצמדה, ואחר כך — הפרשי הצמדה ועוד 20% לכל חודש. אין כאן חישוב לפי שבועות. עוד על פיצויי פיטורים.
מקורות
- חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 — סעיפים 1, 9, 10, 12, 14, 17, 17א, 18, 18א, 19, 19א ו-20.
- חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958.
המשכורת שלך הגיעה באיחור?
בבדיקה המלאה, בודקי שכר וחשבי שכר עוברים על כל חודש ובודקים גם מתי השכר שולם בפועל, יחד עם כל 28 הזכויות. דוח ברור, מחיר אחד: 999 ₪ כולל מע״מ. עוד לא בטוח? הבדיקה המהירה תראה לך בדקה אם יש סימנים שכדאי לבדוק.