- מי זכאי: עובד שעבד לפחות 3 חודשים במקום העבודה, ומתאבל על הורה, ילד, בן או בת זוג, אח או אחות.
- כמה: עד 7 ימים קלנדריים. משולמים רק ימי העבודה שלך שנופלים בתוכם.
- מי משלם: המעסיק, כשכר רגיל. לא ביטוח לאומי.
- הטעות הנפוצה: ימי האבל נרשמים כחופשה או כמחלה, או פשוט לא משולמים.
מה זה
ימי אבל הם ימים שבהם עובד לא מגיע לעבודה, כי הוא מקיים אבלות אחרי מות קרוב משפחה: יושב שבעה, או מתאבל לפי הדת או המנהג שלו. בימים האלה המעסיק ממשיך לשלם לו את השכר.
במגזר הפרטי אין חוק מיוחד על ימי אבל. הזכות נקבעה בצו הרחבה כללי משנת 2000, בסעיף 8 לתוספת שלו. צו הרחבה כללי הוא הוראה שחלה על כל המעסיקים והעובדים במשק, עם חריגים.
הצו מדבר על אבלות «מטעמי דת או נוהג». כלומר, הזכות לא שמורה למי שיושב שבעה לפי המסורת היהודית בלבד. היא חלה גם על אבלות לפי דת או מנהג אחרים.
וחשוב לזכור: ימי אבל הם זכות נפרדת. הם לא ימי חופשה שנתית ולא ימי מחלה, ולכן אסור לקזז אותם מהחופשה או מהמחלה.
מי זכאי ומתי
לפי הצו הכללי צריך שלושה תנאים, כולם יחד:
- ותק: עבדת במקום העבודה לפחות 3 חודשים.
- קרבה: הנפטר הוא הורה, ילד, בן או בת זוג, אח או אחות.
- אבלות בפועל: קיימת אבלות מטעמי דת או נוהג, ולא עבדת באותם ימים.
הרשימה סגורה. סבא וסבתא, נכדים, הורי בן הזוג, גיסים ודודים לא נמצאים בה.
על עובדי המדינה חלים כללים אחרים. ובחלק מהענפים יש צו הרחבה ענפי (כלל שחל על הענף שלך) עם כללים משלו לימי אבל. כשיש כמה כללים, בודקים לפי מה שמיטיב עם העובד.
איך מחשבים — צעד אחר צעד
- מסמנים את 7 הימים. סופרים 7 ימים קלנדריים מתחילת האבל. לרוב זה יום הפטירה או יום ההלוויה, לפי המנהג. שבת או חג שנופלים בתוך השבוע נספרים בשבעה.
- מוצאים את ימי העבודה שבתוכם. משולמים רק הימים שבהם היית אמור לעבוד. מי שעובד 5 ימים בשבוע מקבל לרוב תשלום על 5 ימים, ומי שעובד 6 ימים — לרוב על 6. מי שעובד 3 ימים בשבוע יקבל לרוב על 3.
- מחשבים שכר ליום לפי צורת העבודה שלך (בטבלה למטה).
- כופלים: שכר ליום כפול מספר ימי העבודה שבתוך השבעה.
- משווים לתלוש: כמה שולם בשורה «דמי אבל» או «ימי שבעה», ומה ירד באותו חודש מהשכר, מהחופשה או מהמחלה.
דמי אבל = שכר ליום × ימי העבודה שלך בתוך 7 הימים (ולא יותר מ-7 ימים)
| צורת העבודה | שכר ליום |
|---|---|
| שכר חודשי, 5 ימי עבודה בשבוע | השכר החודשי ÷ 21.67 |
| שכר חודשי, 6 ימי עבודה בשבוע | השכר החודשי ÷ 25 |
| שכר לפי שעה או לפי יום | סך השכר ב-12 החודשים האחרונים ÷ סך ימי העבודה בהם |
איזה שכר נכנס לחישוב? השכר הרגיל: שכר היסוד והתוספות הקבועות, למשל תוספת ותק או תוספת מקצועית. לא נכנסים שעות נוספות, בונוסים חד-פעמיים והחזרי הוצאות, כמו נסיעות.
עיגול: בדוח מעגלים את השכר ליום לאגורה, ורק אז כופלים במספר הימים.
דוגמה במספרים
נניח ששכרך החודשי 9,500 ₪, בלי שעות נוספות, ואתה עובד 5 ימים בשבוע (ראשון עד חמישי). עבדת במקום שנתיים. אביך נפטר ביום שלישי, והאבלות התחילה באותו יום.
7 הימים הם שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת, ראשון ושני. ימי העבודה שלך בתוכם: שלישי, רביעי וחמישי, ואחר כך ראשון ושני.
- שכר ליום9,500 ÷ 21.67438.39 ₪
- ימי עבודה בתוך השבעה3 + 25 ימים
- דמי האבל438.39 × 52,191.95 ₪
- מה היה צריך להופיע בתלוש2,191.95 ₪
נניח שבתלוש של אותו חודש לא הופיעה שורה של דמי אבל, והשכר ירד בגלל 5 ימי היעדרות. בדוח זה מופיע כך: קיבלת 0 ₪, היה צריך לקבל 2,191.95 ₪, ההפרש: 2,191.95 ₪.
ואם המעסיק רשם את 5 הימים כחופשה? אז השכר אמנם שולם, אבל 5 ימי חופשה ירדו מהיתרה שלא בצדק. בדוח הם מוחזרים ליתרה, וזה משפיע גם על פדיון החופשה בסוף העבודה.
טעויות נפוצות בתלוש
- אין שורה של דמי אבל, והשכר של החודש נמוך מהרגיל. תלוש כזה מצביע על כך שימי האבל לא שולמו.
- ימי האבל נרשמו כחופשה שנתית, ויתרת החופשה ירדה בהתאם.
- ימי האבל נרשמו כימי מחלה. זה שגוי: אבל הוא לא מחלה, ולא צריך בשבילו אישור רופא.
- השכר ליום חושב נמוך מדי, למשל בלי התוספות הקבועות.
- אבל שהתחיל באמצע החופשה השנתית. ימי אבל לא נספרים כימי חופשה. לפי חוק חופשה שנתית, החופשה נחשבת כאילו נפסקה בימים האלה, וצריך להשלים אותה, ככל האפשר באותה שנת עבודה.
מה אנחנו בודקים בדוח
בשאלון אנחנו שואלים מתי היה האבל ועל מי, כדי לדעת איפה לחפש. אחר כך מאתרים בתלושים ובדוחות הנוכחות את החודש שבו היו ימי האבל, ובודקים שלושה דברים. הראשון: אם הופיעה שורה של דמי אבל, ובאיזה סכום. השני: אם ירדו ימים מהשכר, מהחופשה או מהמחלה. השלישי: אם השכר ליום חושב לפי השכר הרגיל, כולל התוספות הקבועות.
בדוח זה מופיע כמו כל רכיב: מה קיבלת, מה היה צריך לקבל, ומה ההפרש. אם ימים ירדו מיתרת החופשה, הם מוחזרים ליתרה בחישוב פדיון החופשה.
התיישנות ומועדים
רוב זכויות השכר מתיישנות אחרי 7 שנים, וכל חודש נספר בנפרד. יש זכויות שמתיישנות מהר יותר (למשל פדיון חופשה), ופנייה למעסיק לבדה לא עוצרת את מרוץ הזמן. דמי אבל הם חלק מהשכר, ולכן נבדקים כמו שכר: 7 שנים אחורה.
דמי האבל הם חלק מהשכר של החודש שבו היה האבל, ולא תשלום שמחכה לסוף העבודה. שכר חודשי צריך להשתלם עם תום החודש. שכר שלא שולם עד ה-9 בחודש שאחרי נחשב שכר באיחור («מולן»), ותלוש השכר צריך להימסר לכל המאוחר עד אותו יום. תשלום באיחור הוא נושא בפני עצמו: ר׳ הלנת שכר.
שאלות נפוצות
סבא שלי נפטר. מגיעים לי ימי אבל בתשלום?
לפי הצו הכללי — לא. הרשימה כוללת רק הורה, ילד, בן או בת זוג, אח ואחות. אם חל עליך צו ענפי או הסכם קיבוצי שנותנים יותר, בודקים גם לפיהם.
אני לא יהודי. זה חל גם עליי?
כן. הצו מדבר על אבלות «מטעמי דת או נוהג», ולא רק על שבעה לפי המסורת היהודית. התנאים הם שהאבלות מתקיימת בפועל, ושלא עבדת באותם ימים.
עבדתי במקום רק חודשיים. מגיע לי תשלום?
לפי הצו הכללי צריך לפחות 3 חודשי עבודה באותו מקום עבודה. בחלק מהענפים הכללים שונים, ולכן בודקים גם את הצו של הענף שלך.
עבדתי קצת מהבית בימי השבעה. מגיע לי תשלום נוסף?
לא. אחד התנאים הוא שלא עבדת באותם ימים. על ימים שבהם עבדת משולם שכר רגיל, ולא דמי אבל.
אני עובד מדינה. אותם כללים?
לא בהכרח. על עובדי המדינה חלים כללים אחרים, והדף הזה עוסק בצו הכללי שחל במגזר הפרטי.
מקורות
- צו הרחבה (הסכם מסגרת), 2000 (ילקוט הפרסומים 4895, 21.6.2000) — סעיף 8 לתוספת.
- חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951 — סעיף 5(א)(5) וסעיף 5(ב).
לא בטוח שימי האבל שולמו כמו שצריך?
בבדיקה המלאה, בודקי שכר וחשבי שכר עוברים על כל חודש ובודקים גם את ימי האבל, יחד עם כל 28 הזכויות. דוח ברור, מחיר אחד: 999 ₪ כולל מע״מ. עוד לא בטוח? הבדיקה המהירה תראה לך בדקה אם יש סימנים שכדאי לבדוק.